עדכון אחרון 12/09/2023
בשנים האחרונות הם משתלטים על עולם העיצוב ומגיעים גם לעולם הקמת גינות בישראל – סוקולנטים. צמחים בשרניים אלו, שמגיעים ממשפחה עצומה של זנים, צבעים וגדלים, מוסיפים צבע ועניין לכל גינה ולכל ערוגה, בבית ובחוץ. בעיקר בזכות יכולת ההישרדות הגבוהה שלהם, הם מצליחים למלא כיום את עולמנו ונזהה אותם כמעט בכל חלל – במשרד, במטבח, בחדר האמבטיה ובגינות רבות. מאחר שמדובר בטרנד גדול בתחום הקמת גינות בישראל ובעולם, החלטנו להקדיש להם מאמר משלהם.
סוקולנטים בגינה
בואו נכיר את הסוקולנטים
פירוש המילה “סוקולנטים” מלטינית הוא – עסיסיות או בשרניות. מכאן גם אפשר לנחש שכל מי שנכנס תחת מטריית הסוקולנטים נמנה עם משפחה בוטנית אחת בעלת תכונות משותפות – הם אוגרים את המים בתאים ולכן הם עסיסיים, הם לא דורשים השקיה רבה ואפשר לגדל אותם בכל מקום וכו'. הקקטוסים הם מהמוכרים שבסוקולנטים, אך יש עוד מגוון של צמחים שיש להם תכונות סוקולנטיות. חלק מהצמחים המאופיינים בסוקולנטיות הינם – כפניות, ניצנית, אלווי (אלוורה) סביון הימליה, קרוסלה, סרפנס, פכיוורה וצורית.
איך להוציא מהם את הצבע?
כשאנו בוחרים לגדל צמח בגינה שלנו, האספקט הראשון שנבחן יהיה דווקא הפרח. משמע, איזה גוון יש לו ואיך הוא משתלב בגינה. ישנם צמחים שיעניקו צבע בגינה לאורך זמן ואילו אחרים, יפרחו לעיתים רק יום או יומיים. אחת הדרכים להוסיף הרבה צבע לגינה היא בעזרת שימוש בצמחיה עונתית כמו הסוקולנטים. על מנת להוציא מהם את מיטב צבעיהם, יש להביא אותם למצב של עקה – כלומר יובש או קור קיצוני. רוב הסוקולנטים יסתדרו עם השקיה קבועה של טפטפות בערוגה, אולם לעיתים יראו קצת חיוורים. המענה הוא להרחיק מהם את הטפטפות או לווסת את כמות המים שמגיעה אליהם על ידי השקיה מדודה בעזרת צינור השקיה. אם יש מדשאה בגינה והסוקולנטים צומחים בערוגה הגובלת בה, אפשר לסגור את צינור הטפטוף ולהשאיר לממטרות לעשות את יתר המשימה. בחורף, הקור שיגיע אליהם ישפיע בעיקר לטובה על הצבע שלהם ובכל מקרה לא יהיה צורך להשקות אותם.
סוקולנטים
מעצים ועד גובה הקרקע – מגוון עצום של זנים
סוקולנטים הם בני משפחה גדולה ומגוונת. הם מגיעים במגוון גדלים ויכולים להתפתח בקלות בגינות בישראל. המכנה המשותף בין בני משפחת הסוקולנטים הוא היכולת שלהם לאגור כמויות גדולות של נוזלים ומינרלים. כשאנחנו משקים אותם הם מתנפחים והופכים לבשרניים מאד, כאשר כמות הנוזלים קטנה הם מצטמקים והופכים לדקיקים. כשאנחנו משלבים אותם בתכנון או הקמת גינות בישראל אנחנו חושבים על ההשקיה המתאימה להם ועל היכולת שלהם לשרוד בתנאי השטח כאן בישראל.
בעוד שצמחים כמו הנצחה, האגבה, פלרגוניום ויוקה הם אלו המשמשים אותנו להקמת גינות חיצוניות, לצד עץ הפיקוס שגם הוא נחשב לסוקולנט, הרי שמשפחת המיני-סוקולנטים היא המצולמת והטרנדית יותר. מיני סוקולנטים נכנסים כיום אל הבתים שלנו כפריט עיצובי לכל דבר, ביניהם תוכלו למצוא את הטילנדסיה, והאכימאה. מדובר בעשרות ואולי מאות של זנים שונים, קטנים יותר וקטנים פחות, שאפשר לגדל בבית.
חסכוניים בהשקיה
כדי להצליח בגידול סוקולנטים בארץ צריך לא מעט אהבה והקשבה. הם דורשים בקרת השקיה קבועה מצד אחד ומצד שני אינם מפונקים בכל הקשור לכמויות המים. האויב הכי רשע של הסוקולנטים הוא הברד וגם גשם זלעפות. אחרי מטח של גשמים, העלים יקבלו מראה של אחרי הפצצה, לכן האתגר הגדול הוא לשמור עליהם במקום הטוב ביותר להם באותה העונה ולכן עדיף לשתול סוקולנטים באדניות או עציצים שאותם ניתן להזיז למקום מקורה לפי הצורך. צמחים שנפגעו, יתאוששו מהר בעונת האביב. את העלים הפגועים, המכערים את מראה הצמח, אפשר יהיה להסיר ולייחר בלי בעיה.
סוקולנטים מוסיפים לכל גינה עומק, עניין ותחושה שיקית ואלגנטית. השילוב המדויק עם הריצוף המעוצב מסביב והמיכל הנכון, יכול ליצור הרבה קסם, עניין ולשדרג כל גינה. מלבד הסתפקותם במעט מים, הסוקולנטים מגלים גם עמידות כלפי מזיקים וועמידות אל מול מגוון של מחלות עלים.
